החלטה בתיק ת"א 9551/07

בהמשך להחלטתי מיום 24.3.13 ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניינים שהובאו בבקשת הנתבע " לתיקון טעות סופר ו/או להשלמת החלטה ולמתן הוראות נוספות" הנני קובע כדלקמן:

לעניין העברת היתרה בסך 348,393 ש"ח - סעיף א' לתשובת הנתבע: נוכח עמדת כונס הנכסים בתגובתו (סעיף 3) ותשובת הנתבע, ממנה עולה כי סך של 362,163 ש"ח הועבר על-ידי הכונס לב"כ התובעים (כמפורט במכתבו של כונס הנכסים לב"כ הנתבע - נספח א' לתשובת הנתבע), מתייתר הצורך במתן החלטה בעניין. זאת ועוד, משלא נטען אחרת, ינוכה הסכום האמור מחוב הנתבע לתובעים על-פי הסכם הפשרה מיום 24.9.2012 (להלן: הסכם הפשרה).

לעניין זיכוי הנתבע ב- 2/3 מהוצאות הכינוס וקיזוז החזר המס בסך     706,740 ש"ח - לאחר עיון בטענות הצדדים, שוכנעתי, כי טענות הנתבע חורגות מהסכם הפשרה ולא מצאתי הצדקה להידרש להן בגדר בקשה למתן הוראות, שכן בדרך כלל אלה מצריכות בירור עובדתי וראייתי מורכב, שאין לו מקום בהליך שלפניי (רע"א 3836/10 גבריאל דדון נ' יהויקים יוסף חדד פסקה 4 (פורסם בנבו, 27.6.2010)). ודוק, משהסדירו הצדדים את דרכי ביצוע פסק הדין בגדר הסכם הפשרה, אין מקום לברר, על דרך של בקשה למתן הוראות, מטעמים דיוניים ומעשיים הכרוכים ביעילות הדיון,  טענות מהותיות בנוגע לפרשנות ההסכם ואומד דעתם של הצדדים ככל שזה איננו משתמע במפורש מלשונו. כמו כן, אין לברר בגדר ההליך שלפניי טענות בעניין הפרה נטענת של ההסכם על-ידי מי מהצדדים, שכן אלה מחייבות ברגיל הכרעה בעניינים עובדתיים סבוכים שככלל אינם מתאימים לבירור על דרך של מתן הוראות, באשר הליך זה נועד לשמש אמצעי יעיל מהיר ופשוט להנחיית נושאי תפקיד שונים ולפיקוח עליהם על-ידי בית המשפט (רע"א 3032/08 רייך נ' עו"ד אבנר כהן (פורסם בנבו, 2.9.2009); רע"א 9082/05 שרידב השקעות בע"מ נ' עו"ד אלכס הרטמן (פורסם בנבו, 26.3.2007)) ובמקרים המתאימים, גם לבירור מחלוקת עובדתית מצומצמת (רע"א 8460/12 גד יצחקי נ' רו"ח עופר אלקלעי(פורסם בנוב, 31.1.2013)). כעולה מהבקשה, מתגובת התובעים ותשובת הנתבע, לא שוכנעתי, כי ניתן לעמוד בקלות על טענות הצדדים וכי מדובר במחלוקת עובדתית  פשוטה וברורה שניתן להכריע בה בגדר הבקשה.

לפיכך, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת הנתבע לקיזוז חלקו בשכר טרחת כונס הנכסים ובסך של 616,000 ש"ח בתוספת מע"מ, בשל תשלומים ששולמו לכונס וכן לתשלומים נוספים בעתיד (בגין שכר טרחת הכונס שטרם נקבע), מחובו לתובעים על פי הסכם הפשרה. כפי שנקבע בהסכם הפשרה (סעיף 8), הנתבע "... אחראי להשלים לארבעת התובעים את הסכומים במזומן אשר יקבלו בפועל מעו"ד אמסטר עד לסך של 8,650,000 ש"ח". לכאורה, התחייבות הנתבע על-פי לשון ההסכם הנה עצמאית ובלתי מותנית, משלא הוסכם שם, כי יש לנכות מחוב הנתבע את חלקו הנטען בגין הוצאות שכר טרחת הכונס ובעניין זה טענות התובעים, בתגובתם (סעיף 4), מקובלים עליי. לשון אחר, לכאורה, הסכם הפשרה ברור, מפורש ומדבר בעדו, בגדרו הוסדרו התחייבויות הצדדים לביצוע פסק הדין, ולענייננו, התחייבות הנתבע לשלם לתובעים את הסכום האמור במועדים ובתנאים שנקבעו. בנסיבות אלה, לא נמצא טעם מבורר ועילה מספקת להתערב בהסכם ולשנות מהחיובים על-פיו במסגרת ההליך שלפניי. יחד עם זאת, ככל שטוען הנתבע לפרשנות אחרת של ההסכם, ברי, כי לצורך הכרעה בטענתו נדרש ביסוס עובדתי והנחה של תשתית ראייתית מפורטת, לעניין כוונת הצדדים ואומד דעתם עובר לחתימת הסכם הפשרה (כעולה מתצהיר הנתבע בתמיכה לתשובתו, למשל סעיף 14). אולם, זאת לא ניתן לעשות בגדר הבקשה שלפניי, כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 24.3.2013 (עמוד 3, שורות 9-6), אלא במסלול דיוני אחר ובמסגרת תובענה נפרדת. בשלב זה, אבקש להבהיר, כי עיון בהסכם הפשרה מלמד, לכאורה, כי עם השלמת פעולותיו של כונס הנכסים בעניינים שפורטו שם, ייקבע שכר טרחתו עובר לסיום תפקידו וזה ישולם מהתקבולים ששולמו לו בגין פעולותיו. יתרת הכספים שייוותרו בידיו יועברו לב"כ התובעים ועל הנתבע יהיה להשלים, כאמור, עד למועד שנקבע את הסך של 8,650,000 ש"ח.

כך לעניין טענות הנתבע בקשר לפרשנות ההסכם ודרכי ביצועו וכך גם לעניין טענות הנתבע להעדר שיתוף פעולה מצד התובעים, בנוגע להחזר המס בסך של 706,740 ש"ח. מהטעם שהובא לעיל ולאחר עיון בטענות התובעים בתגובתם לבקשה ותשובת הנתבע (סעיפים 38-28 לתשובה), לא מצאתי מקום להידרש לטענותיו במסגרת הבקשה. אכן נכון, נדמה, כי על הנתבע לקיים את ההסכם כלשונו ולהשלים לב"כ התובעים את הסך של 8,650,000 ש"ח  עד למועד שנקבע הגם שלכאורה לא יהיה בתשלום כדי לפגוע בטענותיו, ככל שאלה עומדות לו, כלפי התובעים בקשר להפרת התחייבויותיהם בהסכם והנזקים הנטענים, אותן יהיה עליו לברר בהליך אחר, במסלול הדיוני המיועד לכך ועל דרך של תובענה נפרדת (ראו והשוו: ע"א 593/76 שרה ויצחק איילון נ' וועד הבית מרח' מורדי הגטאות, פ"ד לא(1) 808 (1977)). לפיכך, כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 28.1.2013, ככל שלא יושלם הסך האמור עד ליום 1.5.2013, על כונס הנכסים יהיה לפעול למימוש יתרת הנכסים, כפי שנקבע בפסק-הדין ועל פי בקשה למתן ההוראות שתוגש על-ידו בסמוך לאחר המועד שנקבע.

ניתנה היום, ח'  אייר תשע"ג, 18 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: